דמי הבראה לעובד משק בית
שכירים רבים נחשבים גם כמעסיקים, כאשר הם מעסיקים עוזרת בית, מטפלת או מנקה לחדר המדרגות בבתים משותפים. חלקם לא יודעים כי הינם מחויבים על פי חוק לשלם לעובדים הללו גם דמי ביטוח לאומי, הפרשה לקרן פנסיה, דמי הבראה ודמי חופשה.
כאמור, מבחינת החוק, אנחנו נחשבים כמעסיקים לכל דבר ועניין ומשום כך שומה עלינו להקפיד לקיים את לשון החוק ולא - אנו מסתכנים בעבירה על החוק ועלולים למצוא את עצמנו ביום מן הימים יושבים על ספסל הנתבעים באולם בית המשפט.
עובד משק בית זכאי לדמי הבראה אם עבד לפחות 12 חודשים אצל אותו מעסיק, כאשר מספר ימי הזכאות מותנה בשנות הוותק.
שנה ראשונה - 5 ימים.
שנה שנייה ושלישית - 6 ימים.
שנה רביעית עד עשירית - 7 ימים.
שנה אחת עשרה עד חמש עשרה - 8 ימים.
שנה שש עשרה עד תשע עשרה - 9 ימים.
שנה עשרים ואילך - 10 ימים.
דמי ההבראה מחושבים באופן יחסי לפי חלקיות המשרה או באופן יחסי לתקופת העסקה חלקית במהלך השנה.
גובה דמי הבראה ליום מתעדכן בכל שנה בחודש יולי, במסגרת צו הרחבה. החל מיולי 2014 גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי הוא 378 ש"ח ליום.
אם לא נשלם דמי הבראה לעוזרת בית הרי שנפגע בזכויותיה ומבחינת החוק, קרוב לוודאי שבית המשפט יפסוק לטובתה.
כך גם בנושא הביטוח הפנסיוני.
צו ההרחבה שנקבע בשנת 2008 מחייב ל מעסיק להפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני לעובד משק הבית שמועסק על ידו לפחות 6 חודשים. עובד שהיה לו ביטוח ממעסיק קודם, על המעסיק הנוכחי להפריש מהיום הראשון להעסקתו. בפועל התשלום מתבצע רטרואקטיבית כעבור 3 חודשים. שיעור ההפרשה עומד על 17.5% משכרו של העובד, כאשר 5.5% הינו חלקו של העובד.
הדרך הקלה והפשוטה ביותר, הינה להסדיר את הביטוח הפנסיוני דרך "המרכז לביטוח פנסיה חובה".
תכלית מאמר זה הינה למסור אינפורמציה. שימו לב, התנאים המחייבים הם התנאים הרשומים בתקנון קרן הפנסיה