פנסיה חובה למעסיק
הסדר פנסיה חובה שמחייב מעסיקים לצרף את עובדיהם לביטוח פנסיוני לעובדים, בהתאם למפורט בצו ההרחבה, מהווה בראש ובראשונה חובה למעסיק.
החובה באה לידי ביטוי באחריות שיש על המעסיק לצרף את עובדיו לתוכנית פנסיה במסגרת קרן פנסיה כך שיהנו מביטוח פנסיוני. הביטוח הפנסיוני יכלול צבירה לפנסית זיקנה, כמו גם הגנות ביטוחיות למקרים של פטירה או של נכות הנגרמת מתאונה או ממחלה.
הסיכון למעסיק הוא שבמקרה בו לא צרף את עובדיו לביטוח פנסיוני כנדרש ובמידה ולעובד קרה ארוע, בגינו היה זכאי לקבל קצבה מקרן הפנסיה, במקרה כזה המעסיק "נכנס לנעלי" קרן הפנסיה ונדרש לשלם לעובד את מה שהקרן היתה אמורה לשלם לו.
מיותר לציין כי תשלומים אלה יכולים להגיע לסך גבוה מאד. לתשלומים אלה יש להוסיף את התשלום החודשי שהוא היה אמור להעביר לקרן הפנסיה ועתה יאלץ לשלם לעובד.
השכר שיש לבטח הוא ה"שכר הקובע" לפי חוק פיצויי פיטורים (התשכ"ג 1963), ויכלול את שכר הבסיס וכן את כל התוספות הקבועות להן זכאי העובד. תקרת ההפקדה לביטוח הפנסיוני לעובדים עומדת על השכר הממוצע במשק. כלומר, המעסיק חייב להפקיד לביטוח פנסיוני בהתאם לשכר בפועל ועד לגובה השכר הממוצע במשק.
ההפקדות בגין פנסיה חובה יהיו לקרן פנסיה מקיפה חדשה לבחירת המעסיק, אלא אם בתוך 60 ימים מתחילת עבודתו, יחליט העובד לבחור בקרן פנסיה אחרת.
יש לצרף לביטוח פנסיוני, לפי הנדרש בהסדר פנסיה חובה, כל עובד שגילו עולה על 21 לגבר ו-20 לאישה. ההפקדות צריכות להיות מדי חודש ועד לגיל הפרישה. חובה זו תקפה גם לעובדים מבוגרים שגילם מתקרב לגיל הפרישה.